יום ראשון, 9 בדצמבר 2018

שיחה/ראיון עם גיא בנעמי (גיאגיא)

אתה עושה ספורט כלשהו?
פעם עשיתי יותר, עכשיו לא. בשבועיים האחרונים החלטתי שאני חוזר לרוץ כי זה כיף לי לרוץ, סוג של חופש כזה. אבל.. התייאשתי. אממ, לא, לא כמו שהייתי רוצה.

והתופים מכניסים אותך לכושר?
יכול להיות, אבל הייתה תקופה שהתאמנתי יותר על תופים ובשנה האחרונה אני בקושי בכלל מתאמן, אני רק מתופף כשאני צריך, בשביל להקליט ובשביל אנשים אחרים. זה לא בגדר כושר, בנקודה הזאת בזמן.

אתה יודע מה זה עידון (סובלימציה), שפרויד אמר שאנשים עושים עידון לדברים?
לא, מה הכוונה?

נניח יש לאנשים יצרים- במקום לעשות אותם בצורה רעה הם מוצאים דרך אחרת. לבטא את היצרים אבל בצורה לא פוגעת.
אוקי, נשמע מעניין, אבל אני אוהב לבטא את היצרים שלי בצורה רעה.

השאלה היא אם הפרויקט של גיאגיא הוא עידון של משהו שהיה מתבטא אחרת
אני חושב שבמשך שנים זה פשוט לא התבטא, ואז הייתי ברע עם עצמי וברע עם אנשים אחרים בלי שום צורה להוציא את זה החוצה. יותר מאיך שזה היה מתבטא בצורה רעה זה היה פוגע בי כי הכל נשאר בפנים.

מה בדיוק היה נשאר בפנים?
דברים שעוברים בראש. אגרסיות, חרדות מכל מני סוגים שלא ידעתי לשים עליהם את האצבע עד שהחלטתי שאני עושה עם זה משהו.

אתה משתדל שלא ידעו אם כתבת על מישהו?
אני משתדל בכללי שגם אם זה מגיע ללכתוב על מישהו נורא ספציפי אז זה תמיד משתלב עם כל מני אנשים.

כדי שלא יגלו?
לא, כי ככה אני כותב. לפעמים אני מעדיף שיגלו, זה בסדר, למרות שאני חושב שהאנשים שאני כותב עליהם הם לא האנשים שמקשיבים למוסיקה שלי בהכרח.

אתה כותב על קשרים קרובים..
נכון, אבל זה לא אומר שהם מקשיבים. וגם אם הם מקשיבים, זה לא אומר שהם..

מקשיבים.
כן, בדיוק. זה עובר להם ליד האוזן. ככה אני מרגיש.

לפעמים אתה כותב סיפורים שלחלוטין לא חווית?

ניסיתי אבל אני חושב שזה פחות בא לי טבעי ואני מעדיף להיות במקום הטבעי הזה, למרות שזה מעצבן לכתוב כל הזמן דברים שקשורים אליי. זה התעסקות בעצמי בצורה שלפעמים לא בא לי להתעסק בעצמי. אבל יצא לי פה ושם לכתוב ככה, כן.

אתה חושב שאתה עושה משהו חשוב?
אני חושב שאני עושה משהו שחשוב לי. זה לגמרי אגואיסטי. חשוב למה? מעבר לעצמי לא נראה לי.

למה זה חשוב לך?
זה כמו תרפיה. אני מסתכל על השנה האחרונה, איך שהרגשתי לפני ואיך שאני מרגיש עכשיו ואני מרגיש שאני במקום הרבה יותר חיובי.

וזה לא גם אגואיסטי במובן של 'לעשות משהו יפה'?
ברור שגם זה, אבל אני מנסה למצוא את הסיפוק בעצמי, משהו שאני נהנה ממנו וחושב שהוא טוב. אני לא בקטע של משהו חשוב לאנשים אחרים, אני לא יודע אם זה חשוב למישהו אחר, אני לא יודע אם אני מכוון לשם. זה מגניב והכול אבל אני מנסה למצוא את הסיפוק הזה בשבילי.

יש מוסיקאי כלשהו שאתה חושב שהוא לא בסדר מוסרית?
נראה לי שלא, אני בטבע שלי דיי שיפוטי אבל אני מנסה לא להיות. מוסר זה דבר מתנדנד. הכל זה אמנות- כל אחד יכול לפרש את זה בצורה שלו. היה הרבה אמנים שנוים במחלוקת שהורים אהבו להאשים אותם על שהילדים שלהם התנהגו רע אבל נראה לי שכל אחד אחראי על עצמו, אני מאמין בזה.

אני לא מסכימה. יש השפעה ויש אחריות על מה אתה מוציא לאור. אני כל הזמן חושבת על אם אנשים יקשיבו לי ואגרום להם למחשבות כאלו ואחרות.
גם אני חושב על זה, אבל נראה לי שצריך לאמץ את זה. גם אם את גורמת לאדם להרגיש רע, אז זה מגיע לנקודה שהוא חושב על זה, עושה תהליך עם עצמו. היו שירים שגרמו לי להרגיש רגע כאילו זה מדבר על אנשים כמוני, אני כזה, את יודעת? וגרם לי להרגיש שאני לא בסדר כי אני לא כל הדברים האלה.. אבל זה תהליכים שצריך לעבור. אני לא רוצה להיות מוגן מכל הדברים הרעים בעולם. אני רוצה את החוויה המלאה, אני רוצה גם את הרגשות הרעים, את מבינה? אם זה הגיוני.

כן. זה עונה אבל אני עדיין רוצה לנסות להסביר את עצמי. אתן דוגמא: אהבתי את אריק ברמן ואז..
הוא קצת מיזוגן.

ואז חברה אמרה לי: "מה, הוא ממש חרא, אני לא שומעת את המוסיקה שלו", והקשבתי שוב והבנתי שהיא צודקת, אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להצביע עליו ולהאשים אותו בדברים שזה גרם לי להבין על תפיסה מגדרית. דווקא חשבתי שזה טוב, שהוא משקף ממש טוב את המיזוגניה. בכל זאת מפריע לי עודף המוסיקאים שכותבים על חיים חרא כאלה.
יכול להיות שגם הוא שומע את הדברים האלו בדיעבד [אריק ברמן] ומזדעזע מעצמו, אבל הנקודה היא שזה היה מתישהו בראש שלו, זה תיעוד כזה. זה עבר לו בראש, זה לא רגשות שהוא יכול… אני חושב שזה טוב שהוא לא הדחיק את הדברים. זה לא טוב שהוא דיבר ככה או עשה את הדברים האלה אבל זה טוב שהוא.. כאילו, זה קיים. אם הוא היה מתעלם, או היה מכריח את עצמו ללכת לכיוון אחר, זה עדיין היה נמצא בו. יכול להיות שעכשיו הוא הצליח לשחרר את זה או..

אני מבינה שכתבתי את השאלה בעקיפין ואתה אומר 'הוא' אבל בעצם מתכוון גם לעצמך.
אולי, גם, כן. באופן כללי, אני לא חושב שאנשים צריכים.. במיוחד כשהם כותבים דברים, אני מאמין שזה צריך להיות פרץ של להקיא מה אתה מרגיש.

כמה ואיפה אתה משתמש בחשיבה רציונלית כשאתה יוצר?
משתדל שלא הרבה, אולי רק בענייני מבנים כי כן יש לי צד רציונלי מאוד גדול בראש ואני אוהב שדברים מסודרים בצורה מסוימת אבל מבחינת התוכן..

מוסיקלית?
כן, נראה-לי. מבחינת התוכן פחות. מבחינת זה ששיר יהיה בנוי טוב, זה חשוב לי. בנוי בצורה מסוימת, אני אוהב, זה די רציונלי. מבחינת מילים ולחן אני מנסה שלא בהכרח יהיה.. זה נשמע נורא מתיימר.

איך אתה מסדר את הזמן?
אני לא. אני מאחר לכל מקום וקשה לי..  לשמור על מערכות יחסים , בכללי, עם אנשים. ולישון טוב, לאכול טוב.

אבל לו"ז ההקלטות של הריליסים של גיאגיא? יש דד-ליין קבוע.
יש , אבל לפעמים הכל מתנקז ליום האחרון ואני לא אוהב שאין יומיים, ובגלל זה הרבה דברים יוצאים שליליים ולחוצים כי לפעמים זה קורה ביומיים ואני סופר לחוץ על זה ואני לא יודע מה לעשות, ואני נכנס ל..

כל כמה זמן הדד ליין של..
20 יום

הזמן עובר תמיד בקצבים שונים. בבירור.
כן.

גיא בן עמי ("גיאגיא") בן 23, גר בראשל"צ, מקליט ביבנה, ומאז דצמבר 2017 כל 20 יום יוצא EP חדש בבנדקמפ של מוסיקה שנכתבת ומבוצעת על ידו בלבד. הראיון היה ב12.10.2018


בתאריך 24.12.2018 גיא סוגר שנה של הפרויקט ומופיע בלבונטין7 בלילה. אני, צוף וזוהר (צוף/זוהר/ענבל) מקליטות אצלו ביבנה עכשיו שירים ונופיע באותו ערב, כהופעת חימום. אני אתרגש.

2 comments:

  1. היי ענבל! מה עם קישור למוזיקה שלו?

    השבמחק
    תשובות
    1. יש לינק בתוך הטקסט בסוף. Guyguy גיאגיא תחפש ביוטיוב ובבנדקמפ?

      מחק